כשמדברים על ידיים במציאות המדומה, הכלל הקבוע עד עכשיו היה לא להראות את הידיים של השחקן כיוון שקשה מאוד להעריך את העמדה המדויקת של היד כשרק המיקום של היד והראש ידועים במערכת מורכבת כל כך. אם ההערכה של מיקום היד של השחקן רחוקה מהמיקום של היד במציאות, זה יכול להיות משהו ששובר את חווית השקיעה בעולם המציאות המדומה. זו הסיבה שבגללה רואים כל כך הרבה דמויות חסרות ידיים במשחקים של מציאות מדומה.
משחקי Lone Echo משנים לחלוטין את הכלל הכלל הזה כאשר הם עושים שימוש בטכנולוגיית קימנטיקה הפוכה (IK) - אחת המרשימות ביותר שנראו עד כה. יחד עם טכנולוגיית אחיזת הידיים, המערכת החדשה מוסיפה נדבך לחוויית השקיעה של השחקן במציאות המדומה כי קל יותר להאמין שהידיים והזרועות שאתה רואה לפניך - הן שלך.
משחקי Lone Echo ו- Echo Arena העצימו את ההישג שלהם בכך שהם יצרו חלקים רבים במשחק באופן שמבוסס על אינטראקציה של נגיעה בחפצים שונים עם מסך מגע וירטואלי, ולא מה שרואים פעמים רבות - ממשק שמבוסס על נקודות לייזר.
למרות שכבני אדם אנחנו לא צריכים בכלל לחשוב על האחיזה שלנו כשאנחנו הולכים להחזיק משהו, לגרום למחשב להבין איך לסדר את פרטי האחיזה והאצבעות על חפץ מסוים, זה אתגר לא פשוט. אם אתה רוצה להבין יותר את החשיבה והמתמטיקה שמאחורי הטכנולוגיה הזו, כדאי שתבדוק את הפרזנטציה של המפתח Jacob Copenhaver מ- Ready at Dawn’s.
